#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפרוץ כעומד, ומה הטעם ?</p><p dir='rtl'>ומי איתותב, וכמי הלכה ומ&quot;ט ?	"מח' ר""פ ור""ה בריה דר""י, אי כשר דאמר רחמנא למשה לא תפרוץ רובא. או פסול דא""ל גדור רובא.<p></p><p dir=""rtl"">ר""פ שהכשיר איתותב מברייתא, ד'ובלבד שיהיה עומד מרובה על הפרוץ', ומ""מ הלכתא כוותיה, דהכי דייקא מתני', 'ובלבד שלא יהיו פרצות מרובות על הבניין.'</p>"	<br/>עירובין דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דהכשירו במקרה בשיפודין אם יש רווח ביניהם כמותן, וכן הא דאמרו במקיף בעביטין ושלפין באופן שלא יהיה בין גמל לגמל כמלא גמל, והא דאמרו דצריך שלא יהיה בין זה לזה כמילואו, איך יתפרש למ&quot;ד פרוץ כעומד אסור ?	בנכנס ויוצא במעדיף.</p><p dir='rtl'>ובהא דשיפודין י&quot;ל נמי אם היו נתונים שתי נותנן ערב.	<br/>עירובין דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ג' מידות אמורות במחיצות כלאיים ?	כל שהוא פחות מג' צריך שלא יהיה ג' רווח.</p><p dir='rtl'>בין ג' לד', צריך שלא יהיה רווח כהעומד, ואם יהיה הכל אסור.</p><p dir='rtl'>בין ד' לי' אמות צריך שלא יהיה רווח כהעומד, ואם לא כנגד הפרוץ אסור, וכנגד העומד מותר.</p><p dir='rtl'>יתר מי' אמות גם בעומד מרובה אסור, אא&quot;כ יעשה צוה&quot;פ [דאז מהני לכלאיים לכו&quot;ע].	<br/>עירובין דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דשנו בברייתא ברישא לפסול בפרוץ מרובה, ובסיפא להכשיר בעומד מרובה, איך יתיישב לר&quot;פ ולר&quot;ה בריה דר&quot;י ?	לר&quot;פ העיקר כהרישא, דפרוץ כעומד כשר. וסיפא אגב רישא. לר&quot;ה ההפך.	<br/>עירובין דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לר&quot;ה דפרוץ כעומד פסול, מ&quot;ט חילק תנא דברייתא את פחות מג' דפסולו בהרחקת ג&quot;ט, מג', הרי גם הוא פסולו בג' טפחים ?	דאינו מאותו טעם, דפחות מג' משום דבכך הוא יוצא מתורת לבוד. וג' מטעם פרוץ כעומד.	<br/>עירובין דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דתניא בברייתא דרק מד' טפחים הוא מתיר כנגדו, ומאידך דשיעור לבוד בג' טפחים, אי אתי כרבנן או כרשב&quot;ג ?	לאביי כרבנן, ומודו דלהתיר כנגדו בעינן שיעור חשוב.</p><p dir='rtl'>לרבא כרשב&quot;ג, והכא דהוא בקרקע ל&quot;מ לבוד בג' טפחים דהו&quot;ל מחיצה שהגדיים בוקעים בה.	<br/>עירובין דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחיצה של שתי או ערב לבד, באיזה אופן היא מועלת (4 דעות) ובאיזה שיעור מותרת לכו&quot;ע ?	"לרבי יוסי בר' יהודה ל""מ אף בשיירה. אלא לשיעור בית סאתיים לכל אחד.<p></p><p dir=""rtl"">לר' יהודה בשיירה מהני ליתן כ""צ, וביחיד רק בית סאתיים.</p><p dir=""rtl"">לת""ק אף ביחיד בדרך מהני ליתן כ""צ. ויחיד בעיר בית סאתיים.</p><p dir=""rtl"">לחכמים אף יחיד בישוב מהני ליתן כ""צ. ובלבד שלא יהיה בית סאתיים פנוי.</p>"	<br/>עירובין דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הכריע ר""נ להלכה במחיצה של שתי או ערב לבד, לס""ד ומסקנא?"	"ס""ד יחיד נותנים בית סאתיים וכן בשתים, שלוש נעשו שיירה ונותנים להם שש. וכר""י בר""י.<p></p><p dir=""rtl"">למסקנא שלוש נותנים להם כ""צ כרבנן, וביחיד ושניים בית סאתיים כריב""י, משום דקאי ר' יהודה אביו כוותיה.</p>"	<br/>עירובין דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב המנונא בעי האם יש עומד מרובה בערב או רק בשתי:</p><p dir='rtl'>איך סברו לפשוט מהמשנה ומה הדחייה ? </p><p dir='rtl'>ובאיזה אופן הספק ?	מהא דבעינן בג' חבלים רוחב טפח למחיצת עשרה, ולא אמרו דיעשה באחד החבלים רווח ד', ויהיה מותר מדין עומד מרובה.</p><p dir='rtl'>ודחינן דא&quot;א, דאם יעשה הפרוץ למטה הרי הגדיים בוקעים בה. אם למעלה אתי אווירא דהאי גיסא ומבטל את החבל. ואי באמצע, הו&quot;ל עומד מב' צדדים.</p><p dir='rtl'>ואמרינן דספיקא דר&quot;ה שייך במחצלת שחקק בה שיש שיעור ד' למעלה, ופרוץ באמצע, ולבוד למטה. וכן שייך לעניין מחיצה תלויה (המתרת במים).	עירובין דף טז		
